פוסטים לחודש פברואר, 2008

מכתב לעמיר פרץ

רביעי, 27 בפברואר, 2008

שיגרתי  מכתב  לעמיר  פרץ, לאחר  דיווח  בתקשורת  על  פגישת “פיוס” עם  פואד.

לכ’ חבר הכנסת עמיר פרץ

עמיר היקר
כחבר במחנה החברתי, ברצוני להביע את מחאתי הנמרצת על חיבור כלשהוא לבנימין בן- אליעזר.
לא רבים במפלגה יכולים להתחרות איתו בבוגדנות ותככנות, וניסיונם העגום של חברי המפלגה אשר זוכרים היטב איך הגיע לתפקיד היושב ראש בזמנו, איך תיפקד כשר הביטחון של שרון, איך התנהל בהפעלת מוסדות המפלגה ואיך הוא “תרם” לניצחונו של ברק בבחירות הפנימיות האחרונות.
גם אין צורך להזכיר את התנהלותו המפוקפקת כשר במשרדים שונים.
טוב תעשה אם תשמור מרחק מ”פואד”, שום דבר טוב לא יצמח ממנו.

המשך בדרכך, תתחזק, תחזק את המחנה שרואה בך את מנהיג העתיד.
בברכה,

יהושע בן משה

העתק: העבודה השחורה

                                                                            מופתע

בחירות למוסדות המפלגה בקרוב ?

רביעי, 27 בפברואר, 2008

המוסד לעתירות של המפלגה דחה את בקשתו של איתן כבל לדיון נוסף במועד הבחירות למוסדות המפלגה אשר נקבע עד חודש אפריל. יש לקוות שהיושב  ראש ברק  והמז’כל  יפעלו  לפי  החלטת  המוסד  ויתחילו  לארגן  את  הבחירות.

מגניב

המוסד  לעתירות מבקר בצורה חריפה את  התנהלות המזכ’ל  בתרגילי  ההתחמקות שלו. יש צפות  שזו הפעם המפלגה תעלה  סוף סוף על דרך  חידוש  חייה  הדמוקרטיים.

המסמך המקורי  של  המוסד  לעתירות: ללחוץ  כאן

עמיר פרץ

שישי, 1 בפברואר, 2008

מסיבת עיתונאים ח”כ
עמיר פרץ
                                                                                                                                                                           514.jpgאתמול, כשנמסר לי הדו”ח הסופי של צוות הבדיקה בראשותו של השופט בדימוס וינוגרד, הרגשתי כי מדובר ברגע מאד חשוב אך גם מאד עצוב. רגע מאד חשוב כי הנה סוף סוף מסתיים הפרק הרשמי של ועדה שעשתה עבודה יסודית ביותר ונגעה בנימים הרגישים והכואבים ביותר של החברה הישראלית, ללא כל חשש וללא כל מורא. רגע עצוב כי הרגשתי עד כמה יצרנו סופת מלחמה בתוכנו סביב סופת המלחמה בלבנון. ראיתי שוב לנגד עיני את כל המאמצים המושקעים במאמצים פוליטיים לשנות מפה פוליטית שהינה דבר לגיטימי בפני עצמו, אך בדרך פוגעים בדברים החשובים ביותר למדינת ישראל אני בהחלט מסכים עם ההגדרה כפי שהגדירו אותה חברי הוועדה כי מדובר בהחמצה גדולה וחמורה. אך בשביל שתיווצר החמצה צריכה להיווצר מציאות שאותה מחמיצים. ולכן, אין כל ספק כי ההחלטה לצאת למלחמה הייתה החלטה נכונה והיא שהביאה להזדמנות לשנות את המציאות העגומה שבתוכה היינו, מציאות של מערכת ביטחון בתהליך כרסום קשה ביותר עד כדי שיתוק בתחומים מסוימים ותפיסה ביטחונית המבוססת על מאזן אימה של הכלת  כל אירוע, יהיה חמור ככל שיהיה. מאזן אימה מסוג זה שחיזבאללה ניתח אותו במשך שנים כמאזן אימה שמאפשר לו חופש פעולה מוחלט, הוא אשר גרם לכך שחיזבאללה יכול היה לבנות קו ביצורים לאורך כל הגדר של מדינת ישראל, לבנות שמורות טבע ששימשו עבורו את מוקדי מיצוי יכולותיו אל מול כוחותינו, בחלק מן המקרים מחפורות החיזבאללה אף חצו את הקו הכחול באין מפריע, קו הגבול של מדינת ישראל.  (more̷ ;)